ארבעה ימים סביב הגליל והגולן

בקיץ האחרון, כמו בכל השנה המשוגעת הזאת, היה קשה לתכנן. המציאות החדשה שנפלה על כולנו פתאום טרפה את כל הקלפים והשפיעה כמובן גם על שגרת הטיולים שלנו. כי אם עד בואה של גברת קורונה,  יכולנו לחלום וגם לממש חופשות בחו"ל  או לפחות לפנטז על כאלה שמתחילות באזור בארץ ומסתיימות בעקבה או בסיני, אז מאז שהיא הגיעה חוץ לארץ זה חלום רחוק, מעברי גבול הם ביג נו נו, ולנו נשאר להמציא את עצמנו מחדש, והכל בגבולות המקומיים תוצרת הארץ.

אז מודה, בהתחלה הקונספט פחות קרץ לנו, באמת שהיינו קצת סקפטיים לגבי מידת הכיף שנוכל להפיק מעוד כמה ימים בארץ, אבל בסוף יצא שטיול הקיץ שלנו באזור הגליל והגולן היה אחד הטיולים עם הכי הרבה חוויות וזיכרונות טובים.

מקווה שתסלחו לי על שפרסמתי באיחור אלגנטי של שלושה חודשים,  אבל היי, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, מה גם שרוב הלוקיישנים שביקרנו בהם רלוונטיים גם לעכשיו, אולי אפילו יותר – בחוץ כמעט תמיד ממש נעים!  (אני הכי הכי אוהבת לטייל בחורף.. כי בואו, חורף בארץ זה בסופו של דבר סתיו פלוס כמה ימים גשומים).

מוכנים?

החאן האקולוגי דרך התנ"ך אל הטבע

בחרנו להתמקם בחאן אקולוגי שלא ביקרנו בו בעבר אבל שמענו עליו המון המלצות, ואכן- הוא לא איכזב. מדובר במתחם קסום ומאוד פשוט שממוקם על הר כמון, מול הנוף המדהים של הרי הגליל העליון ובית הכרם. כבר כשהגענו יכולנו להרגיש בחיבור של המקום לטבע, לאדמה ולחוויה הגלילית.

אפשר לישון שם באוהלים, במתחמי לינה משותפים או בבקתה הכחולה  שלמזלנו הייתה פנויה באותו הזמן ובה אנחנו בחרנו לישון- בקתה יחידה הממוקמת בשטח החאן, עם מיטה ומזרונים, שירותים ומקלחת צמודים ואפילו פינת זולה פרטית צמודה.

חאן דרך התנ"ך אל הטבע

חאן דרך התנ"ך אל הטבע- מבט מתוך הביקתה הכחולה
חאן דרך התנ"ך אל הטבע- מבט מתוך הביקתה הכחולה

היה לנו טוב בבקתה הכחולה, לאורך ימי הטיול ממש התרגשנו לסיים כל יום במתחם- הרגשנו בבית. תום וגיל בילו רגעים ארוכים בפיצלוח אגוזים או בטיפוס על בית העץ שנמצא במקום ובאחד הערבים אפילו יצאנו למסלול שסובב את אזור החאן (בקשו מפה מבעלי המקום ושימו לב שאתם יוצאים בשעות אור, אנחנו קצת התברברנו וסיימנו אותו לגמרי בחושך- פחות נעים).

חשוב לדעת שבחאן פזורים המון מבני מקלחות ושירותים- כולם מאוד נקיים. יש גם המון פינות מטבח עם כלים רב פעמיים שהמקום מספק, אזורים בהם ניתן לעשות קומזיץ ולהבעיר מדורה ואפילו חדר עם המון ספרים ומשחקים שינעימו את זמנם של הקטנים.

חאן דרך התנ"ך אל הטבע

מקומות לינה מומלצים באזור

** הנה קישור לאתר של דרך התנ"ך אל הטבע

ואם בא לכם על לישון במקומות עם תנאים קצת יותר מבסיסיים, הנה כמה המלצות על אפשרויות לינה קרובות ומקסימות:

** מלון חוות ורד הגליל המקסים שנמצא בכורזים

** אתר הנופש אחוזת אסיינדה ביער במעלות תרשיחא

** The way inn- מלון בוטיק מיוחד ומקסים בצפת


היום הראשון לטיול

בחרנו לפתוח את הטיול ביעד חוויתי שכבר מזמן רצינו לנסות ועדיין לא יצא- מתחם שיט הקאייקים "רוב רוי". כמה שמחנו לגלות אזור שלם של הירדן שלא הכרנו עד עכשיו- רגוע ושליו, הכי מתאים לטבילה עם ילדודס לא גדולים.

רכשנו כרטיסים מוזלים באחת מאפליקציות ההנחות ולמרות שהגענו בתקופת הלחץ של החופש הגדול, חיכינו בנחת קצת פחות משעה עד שקיבלנו קיאק משלנו והתחלנו בכיף (כמובן שבזמן שכולנו המתנו לקיאק, הילדים קפצו למים ונהנו לא פחות).


רוב רוי

המתחם נמצא ממש ליד קיבוץ כינרת, על גדות הנהר הירדן הדרומי (הירדנית) שמלא במים כל השנה ומתאפיין בזרימה שקטה ובנוף פסטוראלי. לאורך החלק הזה של הירדן תמצאו המון ירידות למים וחבלים שקשורים על העצים- תום וגיל לא הצליחו לעמוד בפיתוי וביקשו מאתנו לעצור את הקאנו ליד כל אחד מהם. באמת שהיה קשה להוציא אותם משם וגם אנחנו הגדולים ממש נהנינו.

הנה קישור לאתר "רוב רוי"-

שווה להתעדכן לפני ההגעה דרך אתרי ההנחות השונים ולבדוק אם יש מבצע על השכרת קאנו משפחתי.

ממש ליד, במרחק של פחות מחמש דקות נסיעה, שמחנו לגלות את מרכז המבקרים "תמר כינרת", שבו אפשר לטעום ולקנות המון מוצרים שעשויים מתמרים שגדלים במטעי הקיבוץ. בימי שיגרה אפשר גם ליהנות מכל מיני פעילויות (אנחנו ביקרנו הפעם רק בחנות, שווה להתעדכן דרך האתר שלהם ולבדוק מה מתקיים בימי קורונה).

היום השני

את הרעב של הבוקר בחרנו להעלים במקום חלום שנמצא במרחק של רבע שעה נסיעה מהחאן- עין כמונים הוא משק חקלאי שמייצר גבינות, יוגורט ולבאנה מחלב עיזים מלא ומפוסטר. בימי שגרה פועלת במקום מסעדה שבה אפשר ליהנות מהתוצרת ואילו בימי קורונה המתכונת קצת שונה-  אפשר להזמין פלטת גבינות שמגיעה עם לחם, יין אדום וקפה ולחגוג עם כל הטוב הזה באחת הפינות המוצלות שמחוץ לחנות- יש המון שולחנות פזורים מסביב והרבה צל.

וואו, כמה שנהניתי מהבוקר הזה!

עין כמונים

לאתר החנות, כנסו מכאן. 

שבעים ומרוצים נסענו בערך חצי שעה עד היעד הבא-  עין נוטרה, שאולי שמעתם עליו בשם עין תינה- מהמילה הערבית שפירושה "תאנה". מדובר על מסלול מים נהדר שנמצא ברמת הגולן. בקיץ די עמוס שם אבל למרות העומס הצלחנו ליהנות ואפילו נשארנו עם טעם של עוד. החנינו את האוטו בחניון עפר גדול שאליו ה- WAZE כיוון והתחלנו ללכת בערך 10 דקות בשביל מישורי ונגיש, עד שהגענו  לחורשת אקליפטוסים שבתוכה בריכת מים לא גדולה אבל ממש חביבה.הילדים בנו שם סכר ואפילו מצאו סרטן ממש גדול שנהפך לאטרקציה בקרב כל מי שהיה באזור. הצטננו גם עם קרטיבים שרכשנו מגזלן שחנה בחורשה ובגדול רק באזור הזה העברו בכיף כמעט שעתיים. בהמשך, ממש מחורשת האקליפטוסים מתחילים לטפס- או בדרך הרטובה (סימון ירוק) או במסלול מקביל ויבש (סימון כחול). רבע שעה של טיפוס לא קשוח במיוחד תוביל אתכם למפל מגניב ביותר שנשפך על אבני בזלת ויוצר מעין בריכונת קרירה ונהדרת.

ממליצה לא לשכוח להצטייד בנעלי מים עם סוליה קשיחה, במים לשתיה ובסבלנות- עדיף לחכות לטיימינג טוב ולטפס כשמרגישים שהעומס קצת נרגע- זה יהיה לכם שווה את זה.


עין תינה

היום השלישי

את היום השלישי לטיול התחשק לנו לפתוח עם מסלול קליל שמשלב כמובן מים. איזה כיף שגילינו שנחל צלמון נמצא ממש קרוב למקום הלינה שלנו, ממש רבע שעה נסיעה.

כיאה לאחד מהנחלים הארוכים בגליל, נחל צלמון הוא לוקיישן מעולה לטיול מים שמתאים לכל המשפחה.זורמים בו מים כל השנה, ככה שניתן לטייל בו בכל העונות והשוס הוא שיש לאורכו המון נקודות עצירה פשוט מדהימות, ככה שממש לא חייבים לעשות את כל המסלול אם לא בא לכם.הנה כמה מאלו שהגענו אליהן אחרי בערך 5 דקות הליכה-

נחל צלמון
נחל צלמון

האתר אומנם מוכרז כגן לאומי אבל הכניסה אליו היא חינמית ולא דורשת הרשמה מראש. המסלול מסומן בסימון שביל כחול אורכו בערך קילומטר וחצי. חשוב לדעת שממש בהתחלה, ליד החניון, יש בערך 60 מדרגות חצובות שצריך לרדת ולעלות בחזרה,בהנחה שלא השארתם רכב נוסף בנקודת הסיום, ככה שלא מדובר במסלול מונגש.למרות זאת, דונט בי אפרייד מהמדרגות- הן נוחות וקלילות לטיפוס, גם עם פיצקולים.

נחל צלמון

להגעה לחניון ולתחילת המסלול פשוט כיתבו ב- waze: "גן לאומי נחל צלמון" (החניון נמצא מימין לכביש 804).

משם המשכנו לביקור ביער הקופים של יודפת שנמצא במרחק של 25 דקות נסיעה מהנחל, מקום שתמיד רצינו לדגום והנה סוף סוף יצא.

היער הוא בעצם פארק גדול בו אפשר ליהנות מקופים שמסתובבים חופשי, אבל גם מעוד המון חיות כמו יענים, כבשים, תוכים. אם יהיה לכם מזל, הקופים יגיעו לאכול לכם ממש מהיד אוכל מיוחד שאפשר לרכוש במקום עבורם. תום וגיל אכן זכו בחוויה המרגשת, אבל מסתבר שהקופים הם יצורים ממש זריזים ככה שלא  הספקתי לצלם את הפלא.

בילינו בפארק שעה של כיף, בגדול מקום ממש חביב.

פארק הקופים יודפת

צמוד לפארק תמצאו את מתחם התיירות הגלילי "בואכה יודפת", שם תוכלו ליהנות מבתי קפה  ומחנויות סופר ייחודיות ומיוחדות, ולהתחדש במוצרים שמשקפים את רוח המקום. ממליצה לנסות את חנות הגבינות האורגניות ולא לפספס את בוטיק בגדי היד השנייה!

מורעבים ועייפים המשכנו לנקודה האחרונה שלנו לאותו היום בכפר היפה ראמה שנמצא 5 קילומטר מכרמיאל, ממש קרוב לחאן בו ישנו. האוכלוסיה בכפר מורכבת מרובה מערבים נוצרים, דרוזים ומוסלמים. בכפר עצמו תמצאו קודם כל נוף מדהים של בקעת בית כרם ושל הגליל וגם כמה פנינות קולינריות שפשוט חבל לפספס.

אנחנו הלכנו על המסעדה הבולגרית שנקראת "ראי", שנמצאת בתוך בית אבן מקסים. אפשר לשבת בפנים- הנוף פשוט מדהים, ואפשר גם ליהנות מהארוחה לצילו של עץ החרוב הגדול שעומד בחצר.

האוכל לטעמי היה נהדר- מעין שילוב של הבלקן והכאן, הגליל והים התיכון, משהו מיוחד על אמת. יש כמובן קלאסיות כמו קבב בולגרי, סלט שופסקה, ליוטניצה וכאלה אבל יש גם סטייקים והמון מנות שגם הילדים יתחברו אליהן.

מסעדת ראי כפר ראמה
מסעדת ראי בכפר ראמה- התמונה לקוחה מתוך אתר המסעדה

איך מגיעים?  שימו ב- waze "מסעדת ראי" והוא כבר יכוון אתכם. בימי קורונה חשוב לברר מראש אם פתוח ובאיזה קונספט, אבל בגדול שעות הפתיחה הן בימים א'-ו' בין 11:00-24:00 ובימים ו'-ש' בין השעות 09:00-24:00.

טלפון ליצירת קשר: 077-2307684.

לאתר המסעדה לחצו כאן. 

היום הרביעי

אחרי שמשכנו את הבוקר בחאן כי היה קשה להיפרד, המשכנו ביום הטיול האחרון מרחק של בערך שעה נסיעה אל "חורשת הנופלים" בשאר יישוב, פארק גדול שבמרכזו זורם הבניאס.

הפארק קיבל את שמו בעקבות אסון המסוקים שהתרחש ב- 1997 באזור, בו נהרגו 73 חיילים בתאונת התרסקות מסוקי יסעור. בחורשה ניטעו 73 עצים לזכרם של החיילים וגם מוצב בה חלק מאחד המסוקים, כהנצחה וכמזכרת.

המים בנחל קרים! אבל זה לא מנע מהשובבים שלי לבלות כמה שעות טובות בקפיצה אליהם, ישר מאומגת חבלים שנמצאת במקום. המקום מאוד מוצל ויש בו המון פינות מעולות לרביצה ולפיקניק. מגיעים אליו דרך הכניסה לשאר יישוב עצמו, פשוט כיתבו ב- waze: "חורשת הנופלים". החניון נמצא ממש בסמוך למים, מרחק של שתי דקות הליכה מישורית וקלילה.

הכניסה חינמית וחופשית לכולם.

חורשת הנופלים

משם עצרנו ללאנץ' שלפני הנסיעה הביתה בקיבוץ דפנה שנמצא ממש ליד, פחות מ- 10 דקות נסיעה. אם אתם עדיין לא מכירים את "קוקיה פיצה טראק" אז זה ממש הזמן להוסיף אותה לרשימה ואם בא לכם גם המלצה על משהו מתוק לסיום, 5 דקות הליכה מהפיצה יש גם אחלה מלביה שנקראת "מלביהו".

מלבי קיבוץ דפנה

שבעים, מאוכל אבל גם מחוויות, המשכנו הביתה ובדרך כמובן שתכננו את הטיול הבא.

הכי אשמח שתשתפו אם אהבתם! ואם אתם נהנים מהתכנים של לימונצ'לו וביכולתכם לעזור למיזם הזה להמשיך להתקיים, מוזמנים לפרגן גם פה, באמצעות paypal

נתראה בטיול הבא

דנה

חפשו אותנו גם בפייס 

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s