חורף! כמה חיכיתי לו. איך אני אוהבת אותו. ת'אמת שמאז שאני אמא טיפה פחות, כי הוא מלא בנזלת וחום וצננת שלא פוסחים על אף פעוט, אבל בעיקרון אני לגמרי מאנשי החורף ותמיד בעדו. יש לו, לחורף, המון סימנים. חלזונות ענק שצצים בכל פינה, חושך שמגיע מוקדם, גשם שמטפטף על העורף וקור ושלוליות שכיף לדלג ביניהן, …
להמשיך לקרוא כתום זה המתוק החדש- המלצה על קטיף תפוזים במשק של משפחת רז בכפר נטר
* עדכון ממרץ 2021- המשחקייה נסגרה בצל משבר הקורונה. באסוש מכירים את זה שיש מקומות ורגעים בחיים שגורמים לכם להתבאס על זה שאתם כבר לא ילדים? לי למשל, זה קורה הרבה עם אוכל, אני זוכרת שכשהייתי קטנה הייתי יכולה להעלים תוך שנייה הר של פנקייקים עם קצפת ושוקולד או לסיים חבילת קרמבו שלמה ביום אחד. …
לא נעים להודות בזה, אבל אני לא ממש מכירה את ירושלים. זת'ומרת, יצא לי בעבר לבקר בעיר העתיקה, הייתי ביד ושם וגם בכותל בטיול שנתי או שניים ואפילו התקבלתי לאוניברסיטה העברית ללימודי תואר ראשון במדעי ההתנהגות (ובסוף בחרתי לי בדרך אחרת), אבל להכיר אותה באמת, על האתרים השווים, המקומות המומלצים והפינות הקסומות? ממ.. זה עדיין …
שני הסנט שלי על האלווין או על ליל כל הקדושים אם תרצו, עוסקים פחות במעללי החג עצמו ויותר בכתום- כתום הזה שכל כך מזוהה איתו, הלוא הן הדלעות המופלאות. בואו נאמר שלמרות שלא הייתי מתנגדת לצאת לאיזה סיבוב Trick Or Treat בשכונה שלי במרכז כפר-סבא ולחדש את מלאי המגירה המתוקה (שנהוג שלא להזכיר את קיומה …
להמשיך לקרוא סיפור על דלעות ועל ילדון אחד שהעז וגם המלצה על ספר ילדים
הבית שלנו מתעורר מוקדם, ממש מוקדם, בתקופת שעון החורף אפילו עוד לפני השמש. זה מבאס אותי ממש, אבל זו המציאות ואיתה אנחנו מנצחים. אחת מההנאות של הילדים בזמן הזה (המוקדם מדי) שבין היקיצה הלא טבעית להתארגנות למסגרות, היא ללא ספק הציפייה לאוטו זבל הירוק שיגיע בקול תרועה גדולה לאסוף את השלל. אין לתאר כמה שהם …
להמשיך לקרוא הר של זבל, לא מה שחשבתם- המלצה על ביקור בפארק אריאל שרון
מכירים את זה שאתם מסתובבים בעולם מוצפים ברגשות אשם כי יש לכם בבית ילד שהוא סרבן מתמיד של אכילת ירקות? מכירים את זה שאתם יודעים בוודאות כמה שזה חשוב בשבילו, במיוחד עכשיו, כשהוא גדל כל כך וצריך את כל הטוב הזה שיש בבטטה ובפלפל אבל הוא בשלו ואין סיכוי שהוא אפילו מנסה? מכירים את זה …
אני מאוד אוהבת לתעד רגעים טובים של החיים, לצלם. לא שאני מקצועית או משהו, אבל כן ממש אוהבת. נדמה לי שאני בין היצורים האנושיים האחרונים שלא רק שומרים קבצים על המחשב אלא ליטרלי מפתחים תמונות כל חודשיים- שלושה, מנסים לשמר חוויות בתוך דפי אלבומים, להבטיח שתמיד יהיה לאן לחזור, שהרגעים האלה לא ילכו לאיבוד אי …
הרצפה בחדר של תום וגיל מארחת כבר כמה חודשים תערוכה מתחלפת של ערי לגו שונות ומשונות. זה התחיל בבית בודד עם בריכה ועץ דקל ודי מהר התפתח למתחם שלם מוקף חומה גבוהה, עם ארמונות, חיילים שעומדים ליד תותחים ואפילו ספינת פיראטים ענקיסטית שעוגנת בנמל שליד, שהם השאילו מהפליימוביל. לא מזמן הם סיפרו לי סיפור שלם …
בואו נדבר שניה על חול. לא חול קינטי שאפשר לסדר בלי בעיה ולא חול של חופש כמו שיש בערמות על חוף הים, חול רגיל כזה שאפשר למצוא בכל ארגז של גן ושילדים אוהבים להתפלש בו. ידוע לי שמתישהו בין הגילאים 25-40 מרבית בני האוכלוסייה האנושית מפתחת אלרגיה בלתי מוסברת בעליל לחול של הארגז- פתאום כל …
נראה לי שכולנו מסכימים על כך שהילדים שלנו חיים בתקופה נוחה, נוחה מאוד אפילו. לא חסרות לה הבעיות והצרות שלה, אבל נוחה היא כן. הם מקבלים כל מה שהם רוצים עוד לפני שהם בכלל אמרו שהם רוצים משהו, הם לא צריכים לעשות כלום בשביל לאכול (ולאכול טוב!), להתלבש, להשתעשע, להתחמם או בשביל לתפוס מחסה מסכנה …
לימונצ'לו- טיולים עם הילדים וחוויות של אמהות 