אני זוכרת שפעם, כשהייתי קטנה, הנסיעות שעשינו בסופי השבוע ליעדי טיול רחוקים מהבית הרגישו לי כמו נצח נצחים וגם באמת ובצורה אובייקטיבית ארכו שעות. בעיקר אני זוכרת איך בשלב מסוים, די מהר בדרך כלל, הנסיעה התמצתה בשאלה אחת ויחידה שהייתה נזרקת לחלל האוויר המצומצם של האוטו כל כמה דקות- "עוד כמה זמן מגיעים"???
במעבר מהיר לימינו, עם הולדתו של ידידנו האהוב כביש 6 והמצאתו של חברנו הטוב waze, הדרך ליעד טיול מרוחק היא בדרך כלל הרבה פחות ארוכה והערכת זמן ההגעה אל היעד כבר הרבה יותר מדויקת, מה שהופך את האופציה לטייל רחוק להרבה יותר אפשרית והרבה פחות מייגעת!
אם כך, בשבת האחרונה החלטנו לנסוע ללא אחרת מהעיר באר שבע, שכבר לא מרגישה כל כך רחוק כמו פעם. אם אתם משכימי קום כמונו ואכן מצליחים לקיים את ההחלטה לקום מוקדם ולצאת מהר, לפני כל הפקקים, אני מאמינה שתיקח לכם שעה פלוס מינוס להגיע למבואות העיר הדרומית, לא כולל עצירות פיפי (בהנחה שיצאתם מאזור המרכז/ שרון).
העיר באר שבע מציעה הרבה אופציות לבילוי שבת משפחתי חביב. אנחנו בחרנו להתחיל את היום בלונדע, אליו כבר רציתי להגיע די הרבה זמן והנה זה קרה.
הלונדע- מוזיאון הילדים של העיר אכן כשמו, משלב בין עולם המשחקים לעולם המדע. הוא שוכן במתחם הבנוי שלוש קומות, כשכל קומה מוקדשת לכמה נושאים שונים.
אנחנו התחלנו בקומת הכניסה, במתחם הנקרא "רואים עולם". הצטלמנו על רקע החלל, שיחקנו במשחק נחמד המסביר על כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת, טיפסנו על קיר טיפוס שמגיע לפסגות ההרים הגבוהים בעולם, שיחקנו במשחק יריית דגלים לכיוון המדינות התואמות להם, גלשנו במגלשת חלל גדולה, התנסינו במבוך חושך, שיחקנו עם קוביות ספוג ובנינו מבני ענק ובטוח ניסינו עוד כמה מתקנים מרהיבים שכרגע אני לא זוכרת אותם.
כשסיימנו, עברנו למתחם שנקרא "משאבים" שבגדול מטרתו להסביר תוך כדי משחק על ניצול נכון של המשאבים העומדים לרשותנו, כמו למשל זמן, אבות המזון השונים, כסף ועוד. בקומה זו תוכלו למצוא גם קפיטריה ואזור בו ניתן לאכול, כולל מרפסת פעילות נחמדה.
לקח לנו בערך שעה וחצי למצות את כל מה שלקומת הכניסה היה להציע לנו ומיד אחריה עלינו לקומה העליונה, למתחם מגניב שנקרא "זזים קטנים" בו גיל ותום נהנו ממש ממסוע שעליו מתאימים חפצים לצורתם המקורית וממסלול תחרות ריצה, המודד את זמן הריצה של כל אחד (ומי אם לא חברתכם הנאמנה נאלצה לרוץ הלוך חזור לפחות 23 פעמים עד שלא נשאר כמעט אוויר בריאותיה הקטנות וכמובן שכמעט בכל הפעמים נתנה לפעוטותיה לנצח?).
בהמשך ישיר עברנו למתחם אמנות ומוזיקה, שכולל קיר דיוקנאות של אמנים מפורסמים שאפשר לצבוע, קיר מוזיקלי וגם הרכבת יצירת אמנות מאירה שגיל מאוד נהנתה ממנה. ראינו גם סרט קצר על חיות טבע במן חדרון עם מזרנים נעימים וצגים מכל הכיוונים ונהננו מכמה מתקנים שהוקדשו לנושא הרגשות. את הקומה התחתונה, שכוללת חצר סולמות ונחשים ותיאטרון, לא הספקנו לבקר כי כבר היה מאוחר והבטנים התחילו לקרקר.
מאוד נהנינו במוזיאון ואנחנו הבוגרים יצאנו עם תחושה שאכן הושקעה מחשבה מאחורי כל מתקן ומתקן, עם רצון אמיתי להקנות חוויה שהיא לימודית- חוויתית ומשלבת הרבה משחק תוך הקניית כישורים כמו התמצאות במרחב, גילוי וחקירה עצמאיים, תרגול מוטוריקה גסה ועדינה ועוד.
בתכלס-
איפה? לונדע- מוזיאון הילדים, ממוקם ברחוב דוד הראובני 25, באר שבע.
מתי פתוח? פתוח כל יום מלבד יום שני, בין השעות 09:00-17:30. ביום שבת פתוח עד 18:30. טלפון ליצירת קשר- 08-6226926
כמה זה עולה לנו? בהנחה שאתם לא תושבי העיר, כניסה עולה 57 ₪ החל מגיל שנתיים, אבל יש הוזלה ברכישת חבילה משפחתית- 4 אנשים ומעלה משלמים 49 ₪ לאדם. תושבי באר שבע משלמים 42 ₪ לכרטיס או 37 ₪ לאדם בחבילה משפחתית. ממש חיפשתי אבל לא מצאתי הנחות באתרי קופונים או דרך חברות האשראי.
למי מתאים? לטעמי מתאים מגיל שנה ועד גיל 7 פחות או יותר. ילדים גדולים יותר לדעתי ימצאו פחות עניין במתקנים. בני ה-6 וה-4 שלי מאוד נהנו!
חשוב לדעת שבכניסה למוזיאון מבקשים להוריד את הנעליים ולהניח אותם במתקן המוצב בכניסה. יש אפשרות לשכור לוקר עם פיקדון של 10 ₪ (לשם כך אל תשכחו להביא מטבעות).
צהריים אכלנו במסעדה שאני לא מוצאת טעם להמליץ עליה כי לא היה בה שום דבר מרגש או טעים בצורה מיוחדת, אבל הבנתי שיש כמה טובות באזור, אז הנה רשימה של מסעדות מומלצות בעיר שפתוחות גם בשבת, מניסיון אבל לא אישי-
הספרייה- בר מסעדה מומלץ, עם שילוב מוצלח של אוכל, מוזיקה ואווירה טובה
קמפאי- אסייתית מומלצת
קפאסה- טאפאס בר ים תיכוני
גומבה- מסעדה איטלקית
בדרך חזרה עצרנו באנדרטת חטיבת הנגב, פלא ברוטליסטי שתכנן ועיצב האמן דני קרוון בסוף שנות השישים. בפעם האחרונה שהיינו כאן, לפני חמש עשרה שנים, מסביב היה רק מדבר ואנחנו היינו רק שניים, דותן ואני. היום הדברים נראים אחרת, מבני העיר התרחבו ומגיעים כמעט עד למבואות האנדרטה וגם אנחנו כבר לא שניים יותר, אבל הבטון הוא עדיין אותו הבטון וכמו שזכרנו אותו, מעניין ומרגש להתהלך בין המבנים השונים שמנציחים את זכר החטיבה שבלמה את פלישת המצרים והגנה על מקורות המים של הנגב. יש כאן שמונה עשרה אלמנטים שונים מבטון שמקושרים כולם לפלמ"ח ולמלחמת העצמאות, כמו למשל תעלות צבאיות, צינור מים, מגדל שנראה כאילו הוא מחורר מכדורים שניחתו עליו. בשביל הילדים זאת השהייה במקום היוותה הזדמנות לשמוע קצת סיפורי עבר מעניינים ובעיקר להתלהב מהטיפוס על מבני הבטון המאתגרים.
אתן לתמונות לדבר במקומי-
אז תהנו בבאר שבע וסעו לכם באיזי
ואם אתם עדיין לא חברים בקהילת לימונצ'לו, אשמח שתיכנסו לקישור המצורף ותצטרפו, כך תוכלו לקבל ממני המלצות לאטרקציות וטיולים סופר שווים עם הילדים ובכלל, הרבה מהם חינמיים לגמרי.
מוזמנים גם לעקוב אחרי באינסטבלוג של לימונצ'לו- לחצו כאן.
לימונצ'לו- טיולים עם הילדים וחוויות של אמהות 